TheCom - מתי תעבור ישראל ל- IPv6 ?

מתי תעבור ישראל ל- IPv6 ? חדשות מקומיות » מתי תעבור ישראל ל- IPv6 ?

מאת: אבי וייס

חברות התקשורת בישראל (לרבות חברות הסלולר) כבר הכינו את עצמן ל- IPv6, וכל מערכות ההפעלה אצל המשתמשים מוכנות. אבל, שירות – אין. איך עוברים ל- IPv6? מי יהיה הראשון ליישם בישראל? שאלות שעדיין פתוחות.

עולם האינטרנט העולמי מצוי בתזזית מזה מספר שנים, ומבצע מעבר הדרגתי מ- IPv4 (גרסת האינטרנט הקיימת בה אנו משתמשים) ל- IPv6, הגרסה החדשה של עולם האינטרנט. בעבר, אינטרנט-זהב (כיום חלק מ- 012-סמייל) הכינה רשת של IPv6, אך בהיעדר ביקוש ויישומים - הרשת נסגרה. כיום, המצב בעולם שונה. יש מוצרי רשת רבים שפועלים במלא יכולותיהם רק ב- IPv6, דוגמת: ממירים לטלוויזיה, גאדג'טים, מחשבי כף יד, מכשירי סלולר (כמו אלו המבוססים על אנדרואיד), ועוד. אפילו גוגל, מנוע החיפוש הנפוץ בעולם עבר במרץ 2008 ל- IPv6. יישומים כמו Google Earth רצים מצוין על IPv6, משום שב- IPv4 נדרשים כ- 30 Sessions על כל פקודה ביישום מתקדם זה. לכן, העומסים על יישום שכזה הם בלתי נסבלים ויוצרים "פקקים" ברשת האינטרנט הישנה. שלא לדבר שנושאי הפרטיות, האבטחה, שמירה על הנתונים והניתוב, זוכים לקפיצת מדרגה במעבר ל- IPv6. כל חברות התקשורת בישראל, כולל חברות הסלולר, הכינו את ציוד הרשת שלהן ל- IPv6, אך שירותים לציבור אין. הסיבה: אין מי שמבקש זאת (חוסר מודעות) וגם אין מדיניות רגולטורית בנושא. זאת, למעט צה"ל (על כך - בכתבה נפרדת).

כיצד עוברים ל- IPv6?

את התשובות לשאלה זו מנפק ג'ין-מרק אוזה, מנהל מוצר וטכנולוגיה, ג'וניפר רשתות EMEA, במסגרת IPv6 Tutorial בכנס איגוד האינטרנט הישראלי 2009 שנערך באולמי אווניו-נתב"ג. ג'וניפר, כידוע, מצויה במרכז הרשת של רוב ספקי התקשורת הגדולים בעולם כמו גם בישראל, כאשר התמיכה ב- IPv6 מצויה במוצרי ג'וניפר מ- 2001.

לדברי ג'ין-מרק אוזה, עד לפני כשלוש שנים עיקר שימושי IPv6 בעולם היו לצרכי מחקר ולצרכים של מוסדות האקדמיה, למעט כמה מדיניות שראו בזה דרך לקידום רשתות האינטרנט שלהן, למשל סין ושאר מדינות דרום מזרח אסיה. אולם, זה השתנה בעקבות אסון ההוריקן קתרינה במחצית 2005 בדרום ארה"ב, סופה שהרסה, בין היתר, את ניו-אורלינס. הממשל האמריקאי ובעקבותיו מדינות נוספות בכל רחבי העולם, הבינו בצורה ברורה את הצורך בבניית רשתות תקשורת ואינטרנט שרידות, עם חסינות גבוהה ויכולות אבטחה גבוהות יותר מהקיים ברשת האינטרנט גרסה 4. צבא ארה"ב וגופי ממשל אחרים החליטו שזה הזמן לקפוץ דור אחד קדימה, וליישם IPv6 במערכות השונות, החל ממערכות החלל וכלה במערכות התקשורת הטקטיות, ביישומים ארגוניים ורשתות עסקיות קצה לקצה.

"המעבר ל- IPv6 דורש תכנון יסודי והכנת תשתית מסודרת ומפורטת עם אבני דרך ברורים, עם שליטה במשאבים ובהוצאות" מדגיש ג'ין-מרק אוזה. "מהניסיון שצברנו, יש צורך ביישום מתודולוגיות של מעבר. אנו ממליצים להתחיל מהמרכז לקצוות. הגישה ההפוכה: מהקצוות למרכז, יש בה צורך בביצוע התאמות של יישומי הקצה והדרכת משתמשי הקצה, מה שדורש יותר משאבים ויותר זמן.

במציאות, אנו חיים עדיין במצב שבו יש 'איים' של IPv6 המתחברים בניהם דרך גשרים של IPv4. לאחר קביעת השיטה, צריך להכין מבחנים לשירות, ליישומים, לתאימות בין המוצרים ולתאימות בין היישומים. המעבר חייב להיעשות לפי 'אבני דרך', עם שקיפות למשתמשים בקצה. משתמשי הקצה אסור שירגישו שהם עוברים בין פרוטוקולים שונים, בעת שימוש שוטף ברשת האינטרנט".

כיום, יש 3 שיטות מרכזיות למעבר בין ה'איים' הללו: 1) Dual Stack. 2) Tunnels, אוטומטי או ידני. 3) מתרגמים (Translators). בנוסף, יש שיטות חדשות שנמצאות בשלבי אישור בארגוני התקינה כמו IETF (ארגון התקינה של האינטרנט).

"ספקי תקשורת שמצויים כיום בשלב של רשתות MPLS, מוצאים שקל יותר ליישום עם IPv6", מציין ג'ין-מרק אוזה. "כיום, עובדים בגופי התקינה על תרחישים יותר מאולצים, משום שחלון הזמן לאזילת מספרי IPv4 הולך ומצטמצם (ראה גרף בהמשך). ב- 2011 יכולה לקום 'בהלה עולמית' למספרי IP, מה שיחייב מעבר מסיבי לשימוש ב- NAT ובשימוש במתרגמים בין IPv4 ל- IPv6. השאיפה: לבצע את התרגום במוצרי הקצה כמו בנתבי ה- xDSL, בכבל-מודמים ושאר מתגי התקשורת בקצה הרשתות. כמה פתרונות חדשים כבר רצים בשוק דוגמת: NAT444, DS-lite ו- DS-lite + A+P, כשהפתרון האחרון מבצע את התרגום רק במוצרי הקצה אצל הלקוחות".

גרף אמדן מלאי כתובות IPv4 בעולם:

לטיף לדיד, העומד מזה יותר מעשור בראש פורום IPv6 העולמי, אינו נרתע מביקורים חוזרים ונשנים בישראל ובהשמעת האזהרות לציבור המקצועי כאן, שישראל מפגרת באופן מאוד משמעותי בהתקדמות שלה בתחום תשתיות ויישומי האינטרנט, מול העולם הגדול. בעוד שרוב ההמצאות לעולם האינטרנט נעשו כאן, אך ה"הסנדלר הולך יחף". זאת, בהיעדר מדיניות ציבורית וממשלתית ברורה להתפתחות עולם האינטרנט שלנו.

"כל פיתוח שיש כיום בתחום 'מחשוב עננים', 'תוכנה כשירות – Saas', 'Semantic Web', רשתות ניידות דור רביעי, Docsis 3.0 בכבלים, נעשים תחת IPv6". מציין לטיף לדיד. "יתרה מכך. אין צורך ברשת IPv6 'קצה לקצה' כדי לספק שירותי IPv6. כיום, ניתן לראות כל Stream של IPv6 בכל דפדפן רגיל, משום שכל מערכות ההפעלה שיש (מיקרוסופט, לינוקס, מק, יוניקס, וכיו"ב), תומכות ב- IPv6 באופן שקוף ומובנה, ומשום שניתן להעביר יישומי IPv6 על רשתות IPv4 (רשת האינטרנט הנוכחית שיש בישראל) בצד הקולט, ללא כל קושי או ירידה בביצועים.

המציאות: IPv6 משנה את כלכלת האינטרנט, ומסייעת לארגונים ולפרטיים לחסוך הרבה כסף, מה שמאוד משמעותי במצב הכלכלי הנוכחי. דוגמה קטנה: יכולת לבצע שיחות ועידה בינלאומיות ללא כל שרתים וללא כל חומרה, רק על בסיס המחשב הנייד או הנייח, או הטלפון הסלולארי הקיים עם מצלמת הרשת הבסיסית ביותר, או מצלמת מכשיר הסלולר. כך, חוסכים נסיעות בינלאומיות, שיחות טלפון בינלאומיות וציוד ושרתים יקרים לשיחות ועידה. דוגמה נוספת: היכולת להקרין צילומי וידיאו מכל טלפון סלולארי לכל מחשב בעולם - ישירות, בלי תיווך של איזו חומרה או שרת בדרך. הכול נעשה על רשת האינטרנט באיכויות גבוהות, עם אבטחה ברמה העליונה ביותר. Live Streaming הופך למציאות, ללא כל עלות רשת, נל"ן, חומרה ושרתים.

זו בשורה ומהפכה, למשל בעולם השידורים של וידיאו וטלוויזיה. כל אחד יכול להקים תחנת טלוויזיה משלו עם שירותים מלאים, ללא כל ציוד מיוחד ושרתים, בעלויות כמעט אפסיות. מוקדי תמיכה ושירות לקוחות יכולים להפוך לאישים עם וידיאו חוזי, מה שהופך את תחום התמיכה ושירות הלקוחות לאינטראקטיבי, עם יכולת לשמירת שביעות הרצון של הלקוחות, רמה שאין כיום במוקדי התמיכה. ב- IPv6 יש יכולת Multicast מובנית בתוכה, מה שנותן יתרונות רבים לעולמות קיימים כמו עולם הבידור, הווידיאו, הרפואה, השירות, והפרסום.

לעניות דעתי, האינטרנט הישראלי הפך מ- InterNET ל- InterNAT, משום שבמקום להתקדם ברשת האינטרנט הישראלית, שמים NAT בכל רשת, וחושבים שבכך פתרו איזו בעיה. גישת ה- Closed Garden שיש כאן, מזמן סיימה את חייה. אי אפשר לעצור את המהפכה האינטרנטית. זאת, משום שכל טלפון סלולארי, כל מכשיר טלוויזיה, כל תג RFID וכל מכונית תהיה מחוברת ON-Line לאינטרנט. כיום, רק 20% מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט. ב- 2020, הפריסה תגיע לכ- 50% מאוכלוסיית העולם, כ- 3.2 מיליארד משתמשים. מדובר במיליארדי חיבורים חדשים, עם שפע של יישומים חדשים ורחבי סרט. זה אפשרי רק ב- IPv6".

08/03/2009 00:00

תצוגת הדפסה
שלח לחבר