מאת: אבי וייס
ארגון CC-IL הממוקם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה החל לספק שירותי הגנת זכויות יוצרים, בצורה קלה, ברורה ובעיקר ללא כל עלויות, לציבור הרחב.
ארגון CC-IL - Creative Commons Israel הוקם כסניף הישראלי של ארגון Creative Common העולמי, ארגון שבא לענות על אחת הסוגיות הקשות באינטרנט העולמי: כיצד מגנים על זכויות יוצרים של אזרחים באשר הם, בלי להשקיע בעורכי דין, רישומים ורישיונות, וניהול מעקב אחרי השימוש ביצירות וחומרי יצירה מוגנים. סניף הארגון הישראלי שוכן באוניברסיטת חיפה ומופעל ע"י צוות מסור של סטודנטים בהכוונת דלית קן-דרור, מנחה משפטית של הקליניקה לקניין רוחני, במסגרתה פועל "קריאטיב קומנס" הישראלי. הארגון פועל כיום תחת חסות המרכז למשפט וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, כיוון שהוא ארגון ללא כוונת רווח, וכל העובדים פועלים בהתנדבות. הפרויקט צובר כיום תאוצה, ואפשר להתרשם מאתר הארגון על פעילותו, והדרך הקלה בה כל אחד יכול, ללא כל עלות, לייצר רישיון זכויות יוצרים ולהגן על פרי יצירתו (כל קובץ, החל מ- Word וכלה בתמונה או מוזיקה, או כל תוצר יצירתי דיגיטאלי אחר).
"מדובר בארגון עולמי עם מעל 50 סניפים ברחבי העולם, כולל בישראל, שמטרתו להעניק אלטרנטיבה ראויה למבנה הקיים של 'דיני זכויות יוצרים' באופן שיאפשר ליוצרים לשתף יצירותיהם עם אחרים ולהעניק להם הרשאות רחבות יותר מאלו שמתאפשרות דרך דיני זכויות היוצרים. זאת, בצורה קלה, ברורה ובעיקר ללא עלויות", מדווחת דלית קן דרור. "התחלנו את הפעילות הזו בחסות המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה ב- 2004, והפעילות מתבסס בעיקר על סטודנטים למשפטים באוניברסיטה, המספקים שירות Online המפיק רישיונות לציבור הרחב, כדי להגן על זכויות היוצרים.
בהליך הרגיל כל מי שיוצר דבר שהוא רוצה להגן עליו, זה יעלה לו כסף. כאן, באתר, באופן חופשי ופשוט כל אחד מקבל הגנה משפטית, המגובה באמנות בינלאומיות. כך שבעל היצירה הוא זה שקובע את ההגבלות בשימוש ביצירה שלו. כיום אנו מתמקדים בעולם החינוך, משום שיש לחנך את הציבור לכבד זכויות יוצרים, וזה מתחיל מרמת החינוך בבתי הספר".
"פיתחנו לאחרונה 'קליניקה של קניין רוחני' במסגרת CC-IL", מתארת דלית קן דרור את פעילות הארגון. "המונח 'קליניקה' משמעו שאנו מבצעים עבודה פרטנית ולא רק אקדמית. אנו נכנסים לבתי הספר במרחב חיפה והצפון לפי אישור שכבר קיבלנו ממשרד החינוך, לעבוד עם תלמידי החטיבה העליונה, לתת להם הדרכה וכלים בתחום זכויות היוצרים, ולאפשר להם לעבוד בפלטפורמות שיש לנו. אנו נרחיב את התחום הזה לכל הארץ בשנה הבאה, כאשר השנה נתמקד באזור חיפה והצפון. התלמידים שכבר נחשפו לנושא מגלים עניין רב. אנו מפעילים כבר 4 סטודנטים שעוסקים בהדרכה הזו ויש לנו עוד כמה פעילים שממשיכים בפעילות משנים קודמות.
פרוייקט נוסף שנתחיל בקרוב הוא בתחום הממשל הזמין וגופי הממשל הישראלי. אנו ננסה לשכנע את גופי הממשלה לעשות שימוש בפלטפורמה זו ולאפשר לכלל אזרחי ישראל לעשות בה שימוש מלא, בעידוד ובגיבוי של משרדי הממשלה".
בתמונה: חברי הקליניקה לקניין רוחני ושל פעילי "קריאטיב קומנס ישראל" הפעילים כמובילי פרויקט באוניברסיטת חיפה. מימין לשמאל: בישיבה: דלית קן-דרור, ליטל כרמלי, חן כהן, מירן אליהו, עדי אסרף, מיכל הראל, מיטל דובדבני. בעמידה: שי שופט, רותם מדזיני, שניר יחיאל, הדס לביא, תומר וסרמן, ניצן רווה, עידו צ'רנדובה, דוד הדרי, רפי בן-חיים, תמיר ליבוביץ', אפרת אזולאי. חסר בתצלום: באסל ביאעה. צילום: אורית גל
למי שתוהה על ההבדל בין פעילות CC-IL לבין הסדרי "חתימה אלקטרונית" שקיימת כבר במשרדי הממשלה (על פי "חוק חתימה אלקטרונית") ומופצת ע"י חברת קומסיין, ההבדל הוא ברור: CC-IL הוא לא גורם מאשר כמו קומסיין, ואין הם משמשים כמקום לאחסון יצירות, אלא רק מציעים רישיונות שימוש שניתן להצמיד ליצירות במקום בו הן מתפרסמות. קומסיין יוצרת חתימה אלקטרונית על מסמך, לוודא שהוא לא השתנה והופק ע"י מי שהוסמך וצרף חתימה אלקטרונית (תעודה אלקטרונית) למסמך. אולם, קומסיין אינה נותנת כל אישור של זכויות יוצרים על מה שעובר דרכה, והיא אינה מטפלת ביצירות שאינם מסמכים הטעונים חתימה אלקטרונית על פי החוק (כמו מסמכים של רכישות כספיות, מיסים, ומסמכים משפטיים שונים שמועברים לרשויות ומהרשויות המוסמכות).
כך מעודד ארגון CC-IL יצירה, הפצה ושיתוף של יצירות, בעיקר בפורמט דיגיטאלי ובייחוד ברשת האינטרנט. זאת, מתוך הבנה שפורמט המדיה העיקרי היום הוא הפורמט הדיגיטאלי ושיטת ההפצה הדומיננטית היא באמצעות אתרי שיתוף והפצת מדיה באינטרנט, ולא בדרכים הקלאסיות והישנות. בפועל, מושתת המנגנון האלטרנטיבי על רישיונות ייחודיים (רישיונות CC) לפיהם רק "חלק מהזכויות שמורות". זאת, בניגוד למנגנון זכויות היוצרים הקלאסי, על פיו "כל הזכויות שמורות" מרגע שיצירה נוצרה.
על-ידי שימוש ברישיונות, היוצר יכול להרכיב בעצמו בדרך נוחה ופשוטה את הרישיון, ולקבוע אילו שימושים הוא מרשה לציבור לעשות ביצירה, ואילו לא. כך, ניתנת ליוצר שליטה על אופן השימוש ביצירה מחד ומאידך, מושגת מטרת עידוד היצירה, שיתופה והפצתה. רישיונות אלו מותאמים לחוק וללשון המקומיים בכל מדינה החברה בארגון. חברי הארגון עמלים להתאים את הרישיונות למציאות המשפטית הקיימת באותה מדינה ולהגביר את המודעות לשימוש ברישיונות בכל דרך אפשרית.
עד כה ארגון CC-IL שם דגש על שיווק הפרויקט, הטמעת הרעיון האידיאולוגי העומד מאחורי CC לרבות הפצת הרישיונות למשתמשים פוטנציאלים ויצירת קהילה שתממש הן את רעיון עידוד היצירה והשיתוף והן את השימוש הפרקטי ברישיונות. במסגרת העבודה על פי תפיסה זו, נוצרו קשרים עם גופים שונים כגון: מוזיאון ישראל, הרשות להגבלים עסקיים, NMC, W3C, מפעילי מערכות בלוג באינטרנט, אנשי קוד פתוח בולטים, ארגוני הוראה מתוקשבת, ספריות, עורכי דין ומשפטנים בולטים בתחום, אקדמאים ומומחים לתקשורת ועוד.
כל רישיון מאפשר למשתמשים, בכפוף לתנאי הרישיון, לבצע את הפעולות הבאות:
-
להעתיק את היצירה;
-
להפיץ את היצירה;
-
להציג ו/או לבצע את היצירה בפומבי;
-
לעשות ביצוע דיגיטאלי של היצירה (למשל, שידור באינטרנט);
-
לשנות את המדיום של היצירה.
כל רישיון:
"יודגש ש- CC-IL אינה בודקת את איכות או התוכן של היצירה שאליה מוצמד הרישיון", מציינת דלית קן דרור. "זה רק שירות של רישיון שימוש, שבו בעל הרישיון קובע איך ייעשה השימוש ביצירה שלו. אנו לא מאחסנים את היצירות ולא בודקים אותן, אך יש לנו כלי חיפוש מבוסס על 'גוגל' לאתר יצירות מוגנות. הסיבה: כדי לאתר יצירות שעלו לרשת האינטרנט שלא נוצרו ע"י הבעלים המורשים שלהם, או לא עונים לתנאי הרישיון שיצר בעלי היצירה. כל אחד יכול לבדוק באם היצירה שהוא רוצה להגן עליה היא אכן כזו. במידה ויש חילוקי דעות, זה בדיוק כמו כל חילוקי דעות בתחום המשפטי, וניתן לתבוע על הפרת זכויות יוצרים, הפרת הרישיון, בכל הכלים המשפטיים שיש. אנו לא מנהלים את התוכן, אבל מייעצים ליוצרים איך לנהוג עם התוכן שהם יצרו".
RSS
המייל האדום
תצוגת הדפסה 
